תלמידים רבים שמצטיינים במקצוע מסוים, בפרט אם זה מתמטיקה או אנגלית, שואלים את עצמם לא פעם, אם אנחנו מצטיינים במקצוע ומבינים את החומר, למה שלא נלמד אותו? למה שלא נהיה מורים פרטיים לילדים בכיתות יותר נמוכות?
השאלה הזאת, מופיעה לא רק אצל תלמידים מצטיינים, מן הסתם, אלא גם אצל סטודנטים שלומדים תחומים בהם תלמידים צריכים עזרה, וכן אנשי מקצוע, בפרט במקצועות ריאליים אשר מניחים שהם יכולים ליהנות מהשלמת הכנסה דרך הוראה פרטית.
השאלה היא, האם כדאי להעביר שיעורים פרטיים ובשביל להשיב על השאלה הזאת, צריך לשאול שאלה אחרת והיא האם כל אחד יכול להעביר שיעורים פרטיים. התשובה היא לא. לא כל אחד יכול להיות מורה פרטי, כמו שלא כל אחד יכול להיות מורה באופן כללי.
בשביל להיות מורה פרטי, צריך יותר מאשר ידע מקצועי בתחום ויותר מאשר את היכולת להבין את החומר ברמה גבוהה. צריך לדעת להעביר את החומר למי שאיננו מבין אותו, לכן גם צריך הרבה סבלנות, צריך הרבה ניסיון בעבודה עם תלמידים ובפרט עם ילדים. זה לא פשוט לשבת מול ילד ולהסביר לו חומר שהוא לא מבין, להשאיר אותו מרוכז ולגרום לו עניין בדבר.
נקודה נוספת היא היכולת לבנות מערך שיעור. אי אפשר להיות מורה פרטי מבלי לדעת כיצד בונים מערך שיעור. זה נשמע אולי משהו שרק מורים רגילים אמורים לעשות ובכן לא, גם מורה פרטי צריך לדעת לבנות מערך שיעור, בין אם זה אומר כיצד לבנות שיעור על פי החומר שהילד מביא מהכיתה ובין אם זה חומר שהמורה עצמו אמור לספק. במקרים רבים שיעורים פרטיים לא מיועדים לחזרה על החומר שנלמד בכיתה אלא לצורך התקדמות בחומר.
נקודה נוספת היא, שמורה פרטי אמור לזכור כל הזמן, הוא אמור ללמד ולהסביר לילד כיצד פותרים תרגילים, אך הוא לא אמור לפתור במקומו את התרגילים, נדרשת כאן סבלנות רבה ויכולת להתגבר על הצורך הזה לענות על שאלות ולהוכיח שהמורה צודק ויודע את החומר. זה הרי ידוע, המטרה שלו להעביר את הידע הזה לתלמיד.
