בין סמטאות ירושלים של פעם, כשאורה של חכמת הקבלה היה נחבא אל הכלים וניתן רק לבני סוד – נרקמה שרשרת זהב של מסירה פנימית, נסתרת. זו לא הייתה רק חכמה של ספרים, אלא דרך חיים, הנהגה, ודבקות. מי שזכה לקשר עמוק ונדיר עם אחד מאחרוני ענקי הקבלה – המקובל האלוקי רבי אברהם ברזאני זצ"ל – הוא ראש ישיבת שובי נפשי, הגאון המקובל רבי עזריאל מנצור שליט"א.
לאחר שנות שתיקה ארוכות, ובתחושת שליחות עמוקה, חושף הרב עזריאל מנצור שברים מהדרך הקדומה של חכמת האמת כפי שקיבלה מרבו חכם אברהם ברזאני זצ"ל, אשר היה תלמידו המובהק וחביבו של גדול המקובלים רבי יהודה פתייה זצוק"ל.
שורש המסירה: מפי חכם יהודה פתייה דרך חכם אברהם ברזאני
"מי שראה את חכם אברהם", מספר הרב מנצור שליט״א, "ראה מה זה תלמיד אמיתי. כל כולו היה קודש – הן בלימוד, הן בהנהגה, הן בעבודת הלב. הוא היה מהבודדים שהוסמך לעסוק בקבלה מעשית – לא כמדריך תאורטי, אלא כשליח נאמן של רבו הגדול, חכם יהודה פתייה זצוק"ל".
הרב מנצור שליט"א מדגיש כי דרך הלימוד לא הייתה אקדמאית או טכנית. היא נועדה לשנות את האדם מבפנים. "היינו יושבים שעות, ללמוד יחד את כתבי רבי חיים ויטאל, פעמים רבות היינו מדקדקים ומעיינים שוב ושוב, על מנת שנגיע להבנה המדוייקת ביותר. הלימוד האמיתי היה בעיון עמוק – במוח, בלב, בנפש, ברצון".
סודות ההשכמה והתמדה בלילה
אחד העקרונות המרכזיים שקיבל מפי חכם אברהם היה השמירה על לימוד הלילה. "היה חוזר ואומר: 'בלילה, כשהעולם שקט, שערי החכמה פתוחים'. כך לימדו את חכם אברהם רבותיו, וכך הוא העביר לי. היינו מתחילים את הלילה לא בקריאה – אלא בטבילה, בהיטהרות, בהתבודדות, ואז בסדר לימוד מיוחד מתוך כתבי מהרח"ו, בשילוב כוונות ודבקות".
הרב מוסיף כי לא היה מדובר רק בסדר טכני, אלא בנוכחות אחרת: "בזמנים הללו, הרגשת שיש מי ששומע את הלימוד. מי שמכין עצמו באמת, יכול להרגיש שכינה. זה לא עניין מיסטי, אלא עבודה פנימית עמוקה".
הקבלה המעשית – אחריות ופחד
לא רבים בדור זכו לעסוק בקבלה מעשית מתוך היתר והסמכה אמיתית. חכם אברהם ברזאני זכה להסמכה נדירה מחכם פתייה עצמו. הרב עזריאל מנצור, שהיה מתלווה אליו גם בעניינים מעשיים אלו, מדבר בזהירות רבה:
"הייתי עד – נוכח פעמים רבות – למעשים של קבלה מעשית אמיתית. תיקונים, השבעות, שחרורים. זה עולם של אחריות ופחד. חכם אברהם לא היה עושה דבר בלי תפילה מוקדמת ובלי בקשת רשות מהשמים. הדברים אינם משחק. הם סכנה למי שאינו ראוי".
עם כל העומק, מדגיש הרב, הדרך לא הייתה ליחידי סגולה בלבד – אלא לכל מי שלבו טהור: "רבי אברהם היה חוזר ואומר – הלב הוא המפתח. לא השכל, לא זכרון, לא עומק – אלא טהרת הלב".
דבקות ושקט – כך לומדים סוד
אחד מהעקרונות הייחודיים בלימוד שקיבל הרב עזריאל מנצור שליט"א הוא השקט בלימוד הקבלה: "רבים לומדים בקול, בהתלהבות – זה טוב לתחומים אחרים. אבל בלימוד הסוד – נדרש שקט פנימי. זה לא רק מה שאתה לומד – זה מי שאתה בזמן הלימוד. חכם אברהם לימד שכשאדם לומד עץ חיים – עליו להפוך ל'עץ חיים' בעצמו. להיות שורשי, עמוק, ומחובר".
בהקבלה ללימוד הגמרא, מסביר הרב מנצור כי ההבדל בין לימוד קבלה לשאר חלקי התורה הוא באופי ההזדהות של הלומד עם התוכן. "כשלומדים סוד – הלומד הוא הכלי. אתה לא מפרש את המילים בלבד, אלא מקבל את האור שבהן. לכן צריך להיטהר, להיזהר, ולהיות ראוי".
מסר לדור
לקראת סיום השיחה, הרב מנצור שליט"א מעביר מסר לדור הצמא לדעת את הסוד:
"בדור שלנו, כולם רוצים לדעת. אבל השאלה האמיתית היא – האם אתה מוכן להשתנות? חכמת הקבלה אינה מידע – היא תהליך, היא מסע. חכם אברהם לא היה נותן לאדם אפילו לפתוח ספר אם לא ראה בו רצון אמיתי לטהרה. זה מה שאני מנסה להעביר היום ב’שובי נפשי’. לא עוד שיעורים – אלא דרך חיים של קודש".
בעולם של קולות, תובנות ופירושים – נותרה תורת הסוד נאמנה לשורשה: היא דורשת שקט. ולשם מכוון ראש הישיבה, הרב עזריאל מנצור, את תלמידיו – לשוב לשקט הקדמון, לשערי הלילה, ולמסורת החיה שעוברת בנשימה עמוקה מדור לדור.
יהי רצון שנזכה לראות בניין המלכות – מתוך סודות התורה.
